הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט ע״ז

1 סמ"ע ס"ק י"ג מכל אחד החצי הלא כבר נתבאר. נ"ב הקושיא שם לדעת הטור שפוסק כהרא"ש דיכולין לגבות הכל מאיזה שירצה:

2 ש"ך ס"ק יב שהרי כופר ה"ל כאין לו כו'. נ"ב לכאורה נר' דמ"מ אין צריך לשלם עד שיתבע המלוה את הב' וישביענו היסת ובפרט היכא שביד המלוה להשביע את השני ש"ד כגון להכחיש את העד וכדומה דסתם בני אדם אין נשבעין לשקר ויצטרך להודות ולשלם ואם לא יודה וגם לא ירצה לישבע נחתינין לנכסיו וא"כ מיושב קושית הב"ח שמביא הש"ך בס"ק י"ג דשפיר נ"מ במאי דהוי נוגע דאי לא היה נחשב לנוגע והיה אפשר לחייב בעדותו של זה את הב' ש"ד לא היה ביד המלוה לגבות כולה מזה עד שיעמיד את השני לדין וחייבו שבועה דאורייתא:

3 ש"ך ס"ק י"ט לתקוני שדרתיך ולא לעוותי. נ"ב בודאי אין כח ביד שותף אחד להפסיד בידים ממון שותפו' רק היכא שמואל מחמת טעם הנראה לעינים שנגרר בזה טוב' להשותפות או שמתפשר עם לוה אלם או עני מקבל מקצת הוי כמו שמוכר שותף א' מסחור' השותפת או שט"ח השייך לשותפו' ויעוין בסימן קע"ו בסעיף י"א בהרמ"א ובסעי' מ"ב:

4 מחבר ס"ק י חיייבת לפרוע החצי. נ"ב ואם טוענת שכל המעו' לקח הבעל יעוין ת' שבו"י סי' קנ"ה מה דיני' נגד היורשים:

5 ש"ך ס"ק ל ואם לא כן נהי כו'. נ"ב מעש' בא לפני באחד שהשיא בת אשתו ולוה הוא לאשתו איז' סך לצורך השלמת הספק' נדוני' בת האש' ומת' ופסקתי שמנת מכתובת' חצי החוב דליכא אומדנא דהבעל קיבל ע"ע כולו מאחר שהי' לצורך קצת האש' ואפשר לא קיבל ע"ע רק חצי: